ע"ע 300178/98

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על פיטורי מערערת על יסוד חשד לגניבה, כמפורט בהסכם קיבוצי. השופט רבינוביץ' והרכב שופטים נוסף סקרו את הוראות ההסכם הקיבוצי, הקובעות פיטורים רק מסיבות מספיקות ובהסכמה הדדית. המערערת פוטרה בשל חשד לגניבה, שההסכם הקיבוצי מסווג כמעשה פלילי הדורש הוכחת אשמה באמצעות בית משפט או הודאה. עם זאת, מאחר שלא הוכחה אשמה בבית המשפט, הפיטורים הוגדרו כבלתי ראויים על פי ההסכם. פסק הדין קבע כי המערערת זכאית לפיצויי פיטורים, עם הפרשי ריבית והצמדה ממועד הפיטורים ועד לתשלום. נקבע כי החזרת המערערת אינה מוצדקת בשל הזמן הרב שחלף ואובדן האמון של המעביד. בית המשפט הגיע למסקנה כי אמנם אין מקום להשיב או לפסוק פיצוי נוסף מעבר לפיצויי פיטורים, אך על המערער לקבל פיצוי כספי ממועד הזיכוי, תוך התחשבות במזעור נזקים. בסופו של דבר נדחה הערעור ללא פיצוי נוסף, אך בהוראת פיצויי פיטורים ברוב דעות של השופטים, דבר המשקף בחינה מדוקדקת של תנאי ההסכם הקיבוצי וההגינות בדיני העבודה.