בש"א 3859/05

תקציר

המבקשת והמשיבה הגיעו בשנת 2005 להסכם פשרה בדבר התחייבויות המשיב לשיפור התשתיות סביב מושבו, אשר אושר על ידי בית המשפט וביטל צו מניעה זמני כנגד המשיב. המבקש טען כי המשיב הפר את ההסכם בכך שלא בנה קיר אקוסטי, תיקן מסלעה, הסדיר צומת ושידרג את כביש הכניסה למושב. המשיב טען כי טענות המבקש ביחס למרבית החובות הללו משוללות כל יסוד, וכי יתרת החובה לשדרוג כביש הכניסה מותנית בכך שהמבקש יקבל היתר בניה, דבר שלא צוין בהסכם. בית המשפט מצא כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן ולא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם. הודגש כי המקרה הנוכחי מיוחד משום שההסכם הושג מכוח אכיפתו של צו שיפוטי, ולמשיב יכולת בלעדית לבצעו. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת המבקשת והורה למשיבה להיערך להוצאת היתר בניה ולעמוד בהתחייבויותיה על פי ההסכם עד למועד שנקבע, או לעמוד בפני קנס שבועי של 10,000 ₪ בגין כל שבוע איחור.