עב"ל 1515/04

תקציר

במקרה שעניינו הכרה בפגיעה שנגרמה למשיב כתאונת עבודה, התקבל בסופו של דבר ערעור המוסד לביטוח לאומי על פסק דינו הקודם של בית הדין האזורי באר שבע. האירוע כלל נפילה של המשיבה במדרגות המובילות לביתה הפרטי עם שובה מהעבודה. הסוגיה המרכזית נסבה סביב השאלה האם ניתן לסווג את האזור בו אירעה התאונה כחלק מנחלת הכלל או מרכושו הפרטי של המשיב. בית הדין האזורי הכריע בעבר לטובת המשיב, והכריז על התאונה כקשורה לעבודה, מתוך הנחה כי המקום בו אירעה הפגיעה אינו בשליטתו המלאה של המשיב, ובכך מתאים להגדרת תאונת עבודה לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי. עם זאת, בית הדין לערעורים הפך החלטה זו, בקובעו כי התאונה התרחשה בתוך שטח פרטי שבשליטת המשיב, כלומר אינה נחשבת לתאונת עבודה. דעת הרוב, שנתמכה על ידי השופט שמואל צור ואחרים, הדגישה את הצורך להבחין בין מרחב ציבורי לפרטי בהתאם לכוונת החוק לכסות מפגעי דרך במרחב הציבורי ולא פרטי. בעוד שהדעות החולקות העריכו פרשנות מרחיבה יותר המבוססת על תכלית החוק, תוך התמקדות במועד יציאתו של אדם מביתו לכיוון העבודה, הרוב תמך בפרשנות מחמירה יותר, תוך התמקדות בתיחום הציבורי-פרטי. לפיכך התקבל הערעור, והתאונה לא נחשבה לתאונת עבודה, ללא פסיקת הוצאות.