ת"צ 38306-02-20

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה למחיקת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בישראל. ההסתלקות התבקשה על ידי המבקשת, אשר ביקשה לסגת מהטענה כי המשיבה הפרה את החוק בכך שלא פרסמה את הסדרי הנגישות בסניפיה באתר האינטרנט שלה. המשיבה הסכימה לתקן את התנהלותה ולפרסם את המידע הנדרש באינטרנט, ובכך לייתר את הבקשה. בית המשפט קיבל את בקשת ההסתלקות, וקבע כי הסדר הפשרה הוגן וראוי, ומייתר את הצורך בהמשך ההליכים המשפטיים. החוק בישראל קובע כי על בתי המשפט לאשר כל הטבה המתקבלת על ידי משיכת המבקשים כדי למנוע ניצול לרעה. במקרה זה ביקש המבקש ונפסק לו פיצוי בסך 2,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 13,000 ש"ח, אשר בית המשפט ראה לו סביר בהתחשב בנסיבות. השופטת פירטה את המסגרת הפרוצדורלית למשיכות מסוג זה, והדגישה את הצורך לבחון לגופה של הבקשה ואת התועלת לחברי הקבוצה. הם הצדיקו את פסק הבוררות בהתייחסם לחשיבות הציבורית של הנושא, לעבודת ההכנה של המבקש ולמשאבים השיפוטיים שנחסכו ממנו. בנוסף, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו שלא להורות על כל החלפה או פרסום למבקש חדש, נוכח השלב המקדמי של הבקשה ובהיעדר כל פגיעה בבעלי עניין.