רע"א 163/24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור. הבקשה באה לאחר שורה של ערעורים קודמים שהתבססו על תביעת חוב ובקשה להארכת המועד שהגיש המבקש. ההחלטה הראשונית התקבלה על ידי המשיב מס' 1, הנאמן, אשר דחה את טענות המבקש. החלטה זו אושרה אז על ידי בית משפט השלום בבאר שבע ולאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מה שהוביל לבקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. החלטות הערכאות הנמוכות התבססו על חוסר שחר בטיעוני המבקש. פסק הדין מדגיש כי מקרה זה מעוגן בעובדות הספציפיות ואינו מעורר שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים. עוד צוין כי הערעור אינו נחוץ כדי למנוע עיוות דין. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחית, כאשר השופט מפעיל את סמכותו לפי תקנה 148א, ולא ניתן צו להוצאות בשל היעדר מענה. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין הארוך, תוך ריכוז המידע לפסקה קוהרנטית תוך שמירה על הפרטים המהותיים.