רע"ב 4603/13

תקציר

ניתוח משפטי של התיק בנוגע לקביעת מועדי דיונים וזכויות אסירים מבוא בתיק זה מוגשת בקשה לערער על החלטת קביעת מועד לדיון בעתירה פלילית בעניינו של עצור הנאשם בעבירה חמורה. המבקש מבקש לזרז את הדיון כדי לקצר את תקופת האזיקים המוטלת עליו במהלך האשפוז. השיקולים המשפטיים העיקריים נסובים סביב קבילותו הדיונית של ערעור כזה, שיקול הדעת הנתון לבתי המשפט בנוגע לשיבוץ מועדים, והעקרונות העומדים בבסיס זכויות האסירים ושיקול הדעת המנהלי. עקרונות משפטיים וממצאים בולטים 1. שיקול דעת בהחלטות קביעת מועד בית משפט הסוגיה הפרוצדורלית המרכזית נוגעת לשיקול דעתו של בית המשפט בקביעת מועדי דיון. כפי שנקבע במשפט המנהלי הישראלי, ההחלטות בנוגע לקביעת מועדי דיונים הן עניינים פרוצדורליים ושיקול דעת. החלטות כאלה הן בדרך כלל ביומנו של בית המשפט ובדרך כלל אינן כפופות לביקורת מיידית של ערעור אלא אם כן הן מפרות זכויות סטטוטוריות או כרוכות בשימוש לרעה בשיקול דעת. 2. אי תחולת ערעור על החלטות קביעת מועד ביניים סעיף 12 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים וצו בתי המשפט (סוגי החלטות בהן לא תינתן רשות ערעור) מגביל במפורש את התערבות הערעור להחלטות מסוימות. בית המשפט מדגיש כי החלטות קביעת מועדים, במיוחד החלטות שגרתיות כמו קביעת מועד לדיון, אינן בין אלה שמצדיקות ערעורי ביניים. יתר על כן, סעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר אינו מתיר ערעור על החלטות ביניים, ומאשר מחדש את שיקול הדעת והאופי הזמני של לוח הזמנים. 3. דוקטרינת אי-ההתערבות בהחלטות פרוצדורליות בדומה לעקרונות מפסיקה קודמת (למשל, רע"א 5686/09 אסולין), בתי המשפט נוטים להגביל ניחוש שני של החלטות פרוצדורליות שאינן כרוכות בהפרות זכויות מהותיות. התערבויות שמורות להחלטות החורגות באופן בוטה מסטנדרטים משפטיים או מפרות זכויות יסוד. 4. זכויות אסירים וההיבטים המעשיים של קביעת מועדים לבתי משפט בעוד שזכותם של אסירים ליחס הוגן ולפגיעה מינימלית מוכרת, החוק מכיר באילוצים לוגיסטיים בתוך מערכת המשפט ומערכת הכליאה. לוח הזמנים השבועי של הדיונים בשטח הכלא הוא צורך לוגיסטי, ובתי המשפט נמנעים בדרך כלל מלהתערב בהליכים שנקבעו אלא אם כן הדבר אינו צודק בעליל או מפר זכויות. חידושים ושיקולים משפטיים - בית המשפט מדגיש את חשיבות שיקול הדעת השיפוטי בעניינים פרוצדורליים שגרתיים, ומחזק את הגבול בין זכויות מהותיות לבין גמישות פרוצדורלית. - ההתעקשות על כך שערעורים יוגבלו להחלטות המנויות בחוק מחזקת את העיקרון שהחלטות פרוצדורליות אינן ניתנות לערעור אלא אם כן צוין אחרת. - ההערה כי גישת המשטרה עשויה להצדיק בחינה של רשויות גבוהות יותר מציגה רובד של פיקוח מנהלי, המשקף עמדת פיקוח חדשנית שמטרתה לאזן בין שיקולים ביטחוניים לבין זכויות הפרט. זה מצביע על מודעות לסוגיות מערכתיות מעבר למקרה הפרטני. מסקנה דחיית הבקשה על ידי בית המשפט עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים מבוססים המדגישים את ההיקף המוגבל של ביקורת ערעור על פני לוח זמנים פרוצדורלי. הניתוח מבהיר כי ההחלטה הפרוצדורלית על קביעת מועד לדיון אינה נתונה בדרך כלל לערעור מיידי וכי זכויות האסירים, על אף חשיבותן, מאוזנות מול אילוצים מנהליים ושיקול דעת שיפוטי. עמדת בית המשפט נמנעת מלהתערב בעניינים פרוצדורליים שגרתיים, אך מציינת ביקורת מנהלית אפשרית על נוהלי המשטרה, מה שמצביע על גישה מורכבת לפיקוח מערכתי. תקציר - החלטות בית המשפט לגבי לוח הזמנים הן פרוצדורליות ושיקול דעת, בדרך כלל אינן ניתנות לערעור - התערבות בערעור מוגבלת להחלטות המשפיעות על זכויות מהותיות או חובות סטטוטוריות - שיקולים לוגיסטיים בתוך מערכת בתי הסוהר והמשפט מצדיקים נוהלי תזמון - נוהלי המשטרה הנוגעים לתנאי המעצר עשויים להצדיק בדיקה מנהלית נוספת, ולא התערבות שיפוטית מיידית - הדוקטרינה מדגישה ריסון שיפוטי בעניינים פרוצדורליים; החידושים כוללים הכרה בפיקוח מערכתי על נהלי המשטרה