עק"נ 17171-12-12

תקציר

החלטת הרוב של השופטים י' גריל וד"ר עדי זרנקין דחתה את ערעורה של המערערת, שטענה כי זכותה לייצוג בבית משפט קמא לא נשמרה כראוי. המערערת טענה כי סיכוייה להליך הוגן נפגעו משום שלא הוצגו בפני בית משפט קמא ראיות משמעותיות, דבר שהיה עשוי לשנות את תוצאת עניינה. עם זאת, השופט י' גריל לא השתכנע כי היעדרן של ראיות אלה השפיע על הכרעת הדין, שכן החלטתו של בית משפט קמא התבססה על גורמים נוספים, ובהם מהימנותם של עדים שנחקרו בחקירה נגדית ונמצאו מהימנים, וכן עדותו של המערער עצמו. עוד הדגישה השופטת כי אין זה מתפקידה של ערכאת ערעור לקבוע בדיעבד מהי דרך הפעולה הטובה ביותר למשפטו של נאשם. השופטת ד"ר עדי זרנקין שותפה לדעה זו, וציינה כי אמנם הייצוג המשפטי שקיבל המערער היה לוקה בחסר, אך סביר להניח שתוצאת המשפט הייתה נותרת בעינה גם עם סנגור טוב יותר. השופט הדגיש כי החלטת בית משפט קמא התבססה על ראיות מוצקות ועל התרשמות עדים מהימנים. לפיכך, הסכימו שני השופטים כי אין צורך להחזיר את התיק לבית המשפט קמא להמשך דיונים ודחו את הערעור מבלי להורות על הוצאות. השופטת ברכה בר-זיו, לעומת זאת, חלקה על דעת הרוב. הם סברו כי היעדרן של ראיות אלה מעורר חשש לגיטימי לעיוות דין וכי יש לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לבית משפט קמא לדיון נוסף, לרבות הצגת ראיות נוספות. הם סברו כי הדבר נחוץ כדי להבטיח את זכותו של המערער להליך הוגן ולמשפט הוגן.