ע"א 9108/08

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. בערעור נטען כי בית המשפט גיבש דעה נחרצת והפגין משוא פנים כלפי המערערת, תוך שהוא מצטט את החלטותיו הקודמות בעניין, לרבות דחיית בקשת המערערת לנכות את הפיצוי המוסכם ללא הליך משפטי נפרד והתייחסותו כלפי המשיב. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי המערער לא הוכיח נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים, וצוין כי החלטותיו הקודמות של בית המשפט התקבלו לאחר שמיעת שני הצדדים וניתן להתייחס אליהן בהליכי ערעור רגילים. השופטת מבהירה כי עמדת בית המשפט אינה מצביעה על הלך רוח סגור וכי הוא ייגש לטענות המערער ברצון, ומשכך אין הצדקה לפסול את בית המשפט. הכרעת הדין מדגישה את חומרתן של בקשות הפסילה ואת הדרישה לראיות משמעותיות, ובמקרה זה נמצא כי טענות המערער מבוססות על חששות והשערות סובייקטיביות. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, ומאשר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה.