ע"מ 1190/07

תקציר

הערעור, שהוגש לפי סעיף 83 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, מערער על דחיית השגה של המערער על שומת מס. בהשגה נטען כי השומה, השוללת ניכוי מס תשומות, מבוססת על חשבוניות שהוצאו שלא כדין. המערערת, חברת בנייה, טוענת כי העבודה שהונפקה על ידי שלושה קבלני משנה בוצעה בפועל. קבלני משנה אלה, גרדאת, גילה ומ.ל.ב.מ, ביצעו לכאורה עבודות בנייה ופיתוח באלעד, מודיעין וראש העין. המשיב טוען, לעומת זאת, כי החשבוניות הוצאו שלא כדין, שאינן נתמכות בעבודה בפועל, וכי המערערת לא ביצעה בדיקת נאותות לבדיקת זכאותם של קבלני המשנה. לטענת המשיב, טענותיה של מנהלת המערערת אינן אמינות וסותרות, והיא לא הציגה ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיה. נטל ההוכחה, כמשמעותו בסעיף 38 לחוק, מוטל על המערערת להוכיח כי החשבוניות הוצאו כדין. בית המשפט מסכים עם המשיב, וקובע כי המערערת לא עמדה בנטל הראיה. עדותה של מנהלת המערערת אינה אמינה, ובית המשפט מציין כי היא נמנעה מלזמן לחקירה נגדית עדי מפתח, לרבות מנהלי קבלני המשנה ורואה החשבון שלה. הראיות שהוצגו אינן מבססות את הטענה כי החשבוניות הוצאו כדין, ועל כן הערעור נדחה. בנוסף, חויבה המערערת בכיסוי הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.