ת"א 612/06

תקציר

המחלוקת היא על הזכויות בחלקת קרקע בשפרעם, אותה רכשו התובעים ממר רפיק ג'אבור בשתי עסקאות נפרדות. העסקה הראשונה, על 1000 מ"ר, התקיימה ב-11 במאי 2005, והשנייה, על 150 מ"ר, ב-20 ביוני 2005. ג'אבור רכשה את הזכויות בקרקע בשתי עסקאות קודמות, ב-1987 וב-1992, ורישמה אותן ככאלה. הנתבעת, אחותו של ג'אבור, טוענת כי נתן לה את הקרקע במתנה בשנת 1999, אך מתנה זו מעולם לא נרשמה באופן רשמי. אין כל ראיה לכך שהתובעים ידעו על המתנה הנטענת בעת ביצוע עסקת המכר הראשונה, אך הם היו מודעים לה לפני העסקה השנייה. בית המשפט קובע כי טענת הנתבע למתנה אינה מבוססת דיה, וכי עסקאות המכר בין התובעים לבין ג'בור תקפות. הימנעותה של הנתבעת מרישום המתנה לא נבעה מרשלנות כלשהי מצדה, אך תום ליבם של התובעים מוטל בספק, במיוחד בעסקה השנייה, שכן ידעו על המתנה הפוטנציאלית. עם זאת, השופט פוסק לטובת התובעים, שכן עסקאות המכר היו בתום לב ועסקת המתנה לא נרשמה באופן רשמי. עוד מציינת השופטת כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת התובעים בנוגע לזכויות במקרקעין זויפה ככל הנראה, ולכן אינה רואה אותה לטובתם. כל צד אחראי לשכר הטרחה שלו.