ת"פ 34952-02-11

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה היא האם ביצע הנאשם עבירות מין בקטינה כמפורט בכתב האישום. האירוע התרחש בינואר 2011, כאשר המתלוננת, שהייתה כמעט בת 16, עקבה אחרי הנאשם והותקפה מינית לאחר שירדה מהאוטובוס. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי אינו מכיר את המתלוננת ואינו התוקף. עם זאת, השופט מצא את גרסת המתלוננת לאירועים אמינה, מדויקת ועקבית, בעוד שעדותו של הנאשם הכילה מספר שקרים וסתירות. למתלונן היו הזדמנויות רבות לצפות בתוקף והוא זיהה פעמיים את הנאשם כתוקף, פעם אחת בקניון ופעם אחת בשוק, בשתי הפעמים בוודאות. הפרטים שמסרה על התוקף תאמו את הנאשם, לרבות מוצאו, שפתו ואופן התחבורה. יתר על כן, טענות הנתבע בדבר קיומו של אליבי והיעדר בעלות על אופניים הוכחו ככוזבות. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם הוא אכן התוקף, אך ככל הנראה טעה בגילה של המתלוננת כמעל גיל 16. לפיכך, הוא הורשע במעשה מגונה לפי סעיף 348(ג1) ובתקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, במקום בעבירות שבהן הואשם. פסק דין זה ניתן על סמך הראיות המהימנות שסיפקה המתלוננת ועדותו הבלתי מהימנה של הנאשם.