ת"א 2103-10-12

תקציר

התובע, שהיה חסר השכלה פורמלית או הכשרה מקצועית, נפגע בתאונת עבודה בעת שעבד אצל הנתבעת 1. התאונה אירעה כאשר סולם עליו טיפס התובע החליק, והתובע נפל מגובה של כ-2.5 מטרים. כתוצאה מהנפילה נגרמו לתובע חבלות והוא אושפז. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ופסק לתובע קצבת נכות זמנית וקבועה. התובע הגיש תביעה נגד מעסיקו, הנתבע 1, וחברת הביטוח, הנתבעת 2, בטענה שהם אחראים לנזקיו. הנתבעים חלקו על נסיבות האירוע, חבותם וגובה הנזקים הנתבעים. בית הדין פסק לטובת התובעת, בקובעו כי הנתבעת 1 לא סיפקה סביבת עבודה בטוחה והפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובעת. עם זאת, בית המשפט מצא גם את התובע אשם חלקית בתאונה, וייחס לו 10% אשמה תורמת. בית המשפט העריך את הנכות הרפואית של התובע בשיעור של 24%, ואת הנכות התפקודית בשיעור של 30%. בנוסף לראשי נזק נוספים, פסק בית המשפט לתובע 689,850 ₪. לאחר ניכוי סכום בגין תרומת אשם וקבלות מהמוסד לביטוח לאומי, הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך 301,169 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכום הכולל היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום הצגת פסק הדין לנתבעים.