פר"ק 62064-10-13

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה לחיוב אישי בשל החלטה קודמת של בית המשפט העליון. לטענת המשיב, משמעות החלטה זו היא שלא יכולה להיות מחלוקת על זכותה של החברה לנכות את כספי ההלוואה מכספי הפוליסה. עוד טען המשיב כי המפרק ויתר על חובו של מר מוסקוביץ' וכי הם זכאים ליתרות מסוימות מהפוליסות לאחר קיזוז ההלוואות. המפרק ביקש למנוע מהמשיב לנכות את כספי ההלוואה מכספי הפוליסה. המפרק טען כי הניכוי לא היה כדין וכי המשיב פעל בחוסר תום לב. המשיב טען כי קמה להם זכות לנכות את החוב על פי מספר חוקים, לרבות חוק החוזים וחוק המשכון, וכי כספי הפוליסה שייכים למר מוסקוביץ' ולא ניתן להעבירם למפרק. המפרק טען כי טענות המשיב אינן תקפות, כי החברה לא הסכימה להלוואה, וכי המשיב היה מודע לצו הפירוק ופעל ברשלנות בכך שלא יידע את המפרק על ההלוואה. השופטת הסכימה כי התנהלות המשיב בעייתית וכי היה עליהם לנכות את ההלוואה מיד עם היוודע דבר הפירוק. עם זאת, השופטת הכירה גם בהתנהלות המפרק לאורך השנים וקיבלה את טענת המשיב כי קמה להם זכות לנכות את סכום קרן ההלוואה. הבקשה התקבלה אפוא באופן חלקי, והמשיב חויב לערוך חשבון חדש של יתרת הפוליסה, תוך ניכוי קרן ההלוואה בלבד, שתועבר לאחר מכן לקופת הפירוק.