מ. מקרקעין 399/22

תקציר

המפקח על רישום המקרקעין דן בטענה בדבר מטרד רעש ממזגן שהותקן בדירה בבית משותף. התביעה, שהוגשה על ידי בעל הדירה, ציינה את דיירי הדירה ובעליה כנתבעים. ככל שהדיירים הבהירו כי אינם בעלי הדירה, התעוררה השאלה האם למפקח על רישום המקרקעין יש סמכות מהותית לדון בתביעה, או שמא יש לדון בה בבית משפט השלום. המפקח על רישום המקרקעין בחן את הוראות חוק המקרקעין ומצא כי התביעה אינה עומדת בשני התנאים המצטברים לשמיעתה. ראשית, מהות הסכסוך לא נגעה לזכויות ולחובות של בעלי הדירות ואף לא נמנתה בתקנות או בחקיקה הרלוונטית. שנית, השוכרים לא היו "מחזיקים" כהגדרתם בחוק המקרקעין, ולכן זהות הצדדים לא עמדה בתנאים לשמיעת התביעה. מאחר שהתביעה לא נפלה בתחום סמכותו של המפקח, היא הועברה לבית משפט השלום, לו הסמכות המהותית והמקומית לדון בתיק. ההחלטה התקבלה ללא כל משוא פנים, והדיון שנקבע בלשכת המפקח על רישום המקרקעין בוטל. התובע יקבל החזר של אגרת התביעה על פי דרישה, שכן התביעה מועברת כעת לבית משפט אחר.