תפ"ח 50407-05-13

תקציר

הכרעת הדין דנה במהימנות עדויותיה של המתלוננת, ילדה בת 11, ובראיות הרפואיות המתעדות את פציעותיה של המתלוננת, ומוצאת אותן משכנעות. היא גם דוחה את טענות הנתבע בשל חוסר עקביות וסתירות. בכך מקבל בית המשפט את גרסת התביעה, בה ניגשו שלושת הנאשמים למתלונן, אחזו בו והנאשם שיסף את גרונו מלסת אחת לשנייה באמצעות סכין יפנית. מסקנת השופטים היא כי היסוד העובדתי של ניסיון רצח מתקיים במקרה זה. באשר ליסוד הנפשי, מניחים השופטים כי הנאשם התכוון להרוג את המתלונן על סמך אופי הפגיעה ומיקומה, דבר המצביע על כוונה להרוג. הם סבורים כי מעשיו של הנאשם – הצטיידות בסכין, התקרבות למתלונן עם שני חברים ושיסוף גרונו של המתלונן בעודו מוחזק – אינם עולים בקנה אחד עם כל כוונה אחרת מלבד להרוג. היעדר תכנון, תיאום ומפגש מקרי אינם שוללים הנחה זו. השופטים דוחים גם את טענת ההגנה כי שכרותו של הנאשם שוללת את הכוונה להרוג. לבסוף, מדגישים השופטים כי היעדר מניע אינו שולל הרשעה בניסיון רצח. על סמך ממצאים אלה מחליט בית המשפט להרשיע את הנאשם בניסיון רצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין. ההחלטה היא פה אחד בין השופטים.