רע"א 8756/22

תקציר

בית המשפט שקל את טענות הצדדים והחליט, מכוח סמכותו, להתייחס לתיק כאילו הוגש ערעור. הערעור התקבל, והתיק הועבר לבית משפט קמא לצורך הכרעה בשאלת תוקפו וטיבו של הסכם פרוצדורלי בין הצדדים בעניין הראיות. ככלל, לבתי המשפט הפרוצדורליים שיקול דעת רחב, ובתי המשפט לערעורים מתערבים רק במקרים חריגים שבהם ניתן לפגוע בצדק או להתעלם מנורמות משפטיות. מקרה זה נחשב חריג כזה. בהחלטה הודגש כי צדדים בהליכים אזרחיים יכולים להגיע להסכמות פרוצדורליות על ניהול התיק, לרבות ענייני ראיות. בדרך כלל, בתי המשפט מכבדים הסכמים אלה אלא אם הם מפרים חוק, תקנת ציבור, זכויות בעלי דין או תקינות שיפוטית. עם זאת, אם צד מעוניין לסטות מההסכם, עליו לקבל את הסכמת הצד השני או אישור בית משפט. כאן, נראה היה כי בדיון התגבשה הסכמה פרוצדורלית, שהפכה ראיות מסוימות לחלק מההליך העיקרי. למרות ניסיונות מאוחרים יותר לחזור בהם מהסכמה זו, נמנע בית משפט קמא מלהתייחס לתוקפו של ההסכם בטרם הגיע לפסק דין. נקבע כי מחדל זה פוגע בזכויותיו הפרוצדורליות של המבקש בכך שהוא מותיר החלטות ראייתיות משמעותיות ללא הכרעה עד תום המשפט, ובכך פוגע ביכולתם של הצדדים להכין את טיעוניהם ביעילות. עוד ציין בית המשפט כי החלטה זו עשויה לשנות את "כללי המשחק", ולהצדיק בחינה מחודשת של אסטרטגיות הצדדים. משכך, על בית משפט קמא להכריע בשאלת ההסכמה הפרוצדורלית בטרם יידרש להגשת סיכומים. ההחלטה למעשה מעכבת את התיק כדי לאפשר דיון והכרעה בעניין זה, מבלי שיינתן צו להוצאות.