ת"א 622/99

תקציר

אדם באומרט, תושב גרמניה, תבע את מינהל מקרקעי ישראל ואת חברת י. פריצקר ושות' בע"מ על כך שפעלו כלפיו בחוסר תום לב, במרמה ובמרמה. באומרט טען כי הנתבעים גרמו לו נזקים משמעותיים ותבע פיצויים. הנתבעים טענו כי באומרט לא הוטעה וכי לא הוכיח כל נזק. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. השופט לא התרשם מעדותו של באומרט ומצא אותה בלתי עקבית וחסרת ראיות אובייקטיביות. המפתח לפסק הדין היה פרשנותה של אמירה של פרקליטות המדינה בדיון קודם, שלטענת באומרט משמעותה היא שהמדינה תפרסם מכרז חדש לחלקת קרקע. השופט פירש את האמירה באופן שונה וקבע כי היא אינה מתייחסת לקרקע המדוברת. משכך, נדחתה טענתו של באומרט כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב. בנוסף, השופט קבע לחילופין כי גם אם פרשנותו של באומרט נכונה, הוא עדיין לא הצליח להוכיח את הנזק לו טען. לפיכך נדחתה התביעה, ובאומרט חויב לשלם לנתבעים שכר טרחה. שכר טרחת פרקליט המדינה נקבע על 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, ואילו שכר הטרחה לנאשמים 3-4 עמד על 10,000 ₪ נוספים בתוספת מע"מ. כמו כן חויבה המדינה לשלם את שכר טרחתו של צד שלישי, MBS ANTILLES N.V, בסך 5,000 שקל בתוספת מע"מ.