ת"א 19112-12-15

תקציר

טענת התובעים כי הנתבעת לא קיימה את ההסכם וכי הוא בוטל מחמת הטעיה ועושק נדחתה על ידי בית המשפט. התובעים לא הציגו ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיהם. נהפוך הוא, הנתבעת סיפקה ראיות מספיקות לכך שנקטה פעולות למילוי התחייבויותיה טרם ביטול ההסכם. עוד מצא בית המשפט כי טענת התובעים כי הנתבעת לא עמדה במועדים שנקבעו בהסכם משוללת כל יסוד, שכן הנתבעת קיבלה אישור לתכנית בתוך שלוש השנים הנקובות בהסכם. יתר על כן, השופטת לא מצאה כל הטעיה או עושק של התובעים, בהתחשב במעורבותו של הבן ובחתימת האב על ההסכם. בקשת התובעים לתקן את הגנתם לתביעה שכנגד ובקשתם לדחות את התביעה שכנגד נדחו. השופט הגיע למסקנה כי הנתבעת מילאה את התחייבויותיה על פי ההסכם וכי התובעים הפרו אותו בכך שלא שילמו את התמורה המוסכמת. לפיכך, פסק השופט לטובת הנתבע, והורה לתובעים לקיים את ההסכם ולשלם את הפיצוי הנקוב, הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין. גם צו המניעה הארעי בוטל, ולתובעים ניתנו 60 יום לקיים את פסק הדין.