ת"א 51460-10-21

תקציר

השופט פסק לטובת הנתבע בתביעת לשון הרע והטרדה מינית שהגישו התובעים. התביעה, שחסרה פירוט בפרטים מסוימים כגון תאריכים, לא הצליחה לשכנע את השופט כי הנתבע אמר את הדברים המדוברים. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם, שכן הם לא זימנו את מרבית העדים המוזכרים בכתב התביעה להעיד, למרות ששמותיהם היו ידועים ולחלקם אף צורפו תצהיריהם להצהרה. השופט ראה בכך מחדל בולט, מה גם שהעדים היו המפתח להוכחת טענות התובעים. עדותו הישירה היחידה, של עו"ד יוזוק, לא הספיקה כדי לשכנע את השופט, מה גם שהיא חרגה מהפרטים המפורטים בתביעה. השופטת הדגישה כי בתביעות לשון הרע על התובע למסור אמירות ספציפיות, ואי הבאת עדים רלוונטיים, משמעם שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. ראיות נסיבתיות ועקיפות, קבע השופט, אינן יכולות לגבור על היעדר עדות ישירה. מאחר שהתובעים לא הוכיחו את הפרסומים, תביעתם נדחתה. נוכח אופי התיק, השופט גם הורה לתובעים לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.