ת"א 4510/01

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לעסקה בין התובע לנתבע למכירת אוזניות סלולריות. הנתבע טען כי העסקה מותנית בכך שהתובעת לא תמכור את האוזניות ברשות הפלסטינית וכי התובעת תמכור את האוזניות למשווקים בצפון במחיר מינימום של 118 ₪ ליחידה. לטענת הנתבעת, התובעת לא עמדה בתנאים אלה בכך שמכרה ללקוחות ברשות הפלסטינית, מה שגרם לנתבעת לבטל את העסקה. עם זאת, התובעת הכחישה כי הסכימה לתנאים אלה ודרשה פירעון מהנתבעת. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים. בית המשפט מצא את גרסתו של התובע לאירועים אמינה יותר. השופטת ציינה מספר סתירות וסתירות בעדותו של הנאשם, לרבות אי התאמות לגבי הנסיבות שהובילו לעסקה ועיתוי ההפרה הנטענת. זאת ועוד, טענת הנתבע כי התובע הפר את ההסכם בכך שמכר ללקוחות ברשות הפלסטינית לא הוכחה בשל אי המצאת העדים המבוקשים, ועדותו של התובע בעניין זה לא אותגרה כראוי בחקירה נגדית. בנוסף, דן בית המשפט בטענת הנתבע לביטול העסקה. נקבע כי הנתבעת לא פעלה בהליך הביטול התקין ובמקום זאת פעלה בניגוד לשמירת החשבונית וזיכוי בגין המע"מ. עובדה זו, יחד עם חוסר אמינותו של מנהל הנתבעת, הביאו את בית המשפט לדחות את טענת הביטול. לסיכום, השופט פסק לטובת התובעים, קיבל את תביעתם והורה לנתבע לפרוע את החוב הנקוב בתיק, בצירוף שכר טרחה והוצאות נוספות. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות מי מהצדדים ב-3 באוגוסט 2004.