ת"א 1083/05

תקציר

התובע, עורך דין במקצועו, תבע את המושב ואת יו"ר הוועד שלו על סך 500,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לאחר שהפסיקו את שירותיו. התובע טען כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב וביטלו עסקה משתלמת עם מינהל מקרקעי ישראל כדי להימנע מתשלום לו. הנתבעים טענו כי ביטלו את העסקה בשל חוסר כדאיות כלכלית וכי שכר הטרחה של התובעת צריך להיות נמוך משמעותית. בית המשפט מצא כי הנתבעים ביטלו את העסקה בשל חששות כספיים אמיתיים ולא כדי להימנע מתשלום לתובע. בית המשפט קבע כי ללקוח הזכות להפסיק את שירותיו של עורך דין מכל סיבה שהיא ואינו מחויב לנמק את סיבות הפיטורים, כל עוד משולם שכר טרחה ראוי. מאחר שלא היה הסכם שכר טרחה בתחילת התיק, קבע בית המשפט בדיעבד את התגמול הראוי, בהתחשב בניסיונו של התובע, בשיעוריו הקודמים ובמשמעות מעשיו עבור המושב. בשלב הראשון, שכלל פעולות דחופות וחתימה על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, פסק בית המשפט לתובע 42,000 ₪ בתוספת מע"מ. עבור השלב השני היא פסקה 42,000 ₪, המהווים 20% משכר הטרחה הצפוי של התובעת, בתוספת מע"מ. בית המשפט גם הורה למושב לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ ודחה את התביעה האישית נגד הנתבעת. הסכום הכולל, כולל מע"מ, היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום.