רע"פ 9244/09

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בתיק **רע"פ 9244/09 אגבאריה נ' מדינת ישראל**, ערוך בלשון משפטית המקובלת בניתוח פסיקה: ### **תמצית פסק הדין (Case Law Summary)** **עובדות המקרה:** עניינה של הבקשה באירוע אלימות שהתרחש על רקע ביצוע צו הריסה מנהלי על ידי נציגי עיריית אום אל פחם. המבקש 1 הורשע בערכאה הדיונית בעבירות של ירי באזור מגורים, החזקת נשק, איומים וחבלה במזיד ברכב. המבקשים 2 ו-3 הורשעו בחבלה במזיד ברכב. בערעור לבית המשפט המחוזי, זוכה המבקש 1 מחמת הספק מעבירות הנשק והאיומים, בשל היעדר ראיות אובייקטיביות לשימוש בנשק חם, אך הרשעתו בחבלה במזיד ברכב (באמצעות חפץ קהה) נותרה על כנה. המבקשים עתרו למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". **השאלה המשפטית:** האם המקרה דנן מעורר סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, ובפרט: האם הרשעה בעבירת חבלה במזיד (סעיף 413ב לחוק העונשין) דורשת הוכחת "כוונה מיוחדת", והאם יש מקום להתערבות בשיקול דעת הערכאות הקודמות בנוגע להפעלת מאסר על תנאי כאשר סוג העבירה המפעילה שונה לכאורה מהתנאי שנקבע. **החלטת בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון (מפי כבוד השופט ס' ג'ובראן) דחה את הבקשה על הסף. נקבע כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו ב**הלכת חניון חיפה**, שכן היא אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות חוקתית, ציבורית או כזו הדורשת הכרעה לצורך אחידות ההלכה. --- ### **ניתוח עקרונות משפטיים וחידושים** #### **1. גבולות הביקורת השיפוטית ב"גלגול שלישי" (הלכת חניון חיפה)** פסק הדין מעגן פעם נוספת את העיקרון לפיו רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה ורק במקרים חריגים. בית המשפט מדגיש כי טענות המבקשים, אף שהן מנוסחות כטענות משפטיות עקרוניות (כגון דרישת הכוונה בעבירת חבלה במזיד), הן למעשה השגות על ממצאים עובדתיים ועל יישום הדין הקיים. * **העיקרון המשפטי:** עצם קיומה של טעות אפשרית ביישום הדין בערכאה קודמת אינו מהווה, כשלעצמו, עילה למתן רשות ערעור, אלא אם כן נלווית לכך השלכה רוחבית על הציבור או על שיטת המשפט. #### **2. היסוד הנפשי בעבירת חבלה במזיד (סעיף 413ב לחוק העונשין)** אחת הטענות המרכזיות של המבקשים הייתה כי לצורך הרשעה בחבלה במזיד ברכב, נדרשת הוכחת "כוונה מיוחדת". * **הניתוח המשפטי:** בית המשפט מאמץ את עמדת המשיבה וקובע כי היסוד הנפשי הנדרש בעבירת "חבלה במזיד" אינו דורש "כוונה מיוחדת" (במובן של מטרה להשיג תוצאה מסוימת מעבר לעצם המעשה), אלא מסתפק במודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבות, ובאפשרות של גרימת התוצאה (פזיזות/מודעות). * **החידוש/הבהרה:** פסק הדין מבהיר כי המונח "במזיד" בהקשר של עבירות רכוש אינו יוצר קטגוריה של עבירת כוונה, אלא נותר בגדר עבירת התנהגות עם מודעות, דבר המקל על התביעה בהוכחת היסוד הנפשי באירועי אלימות וונדליזם. #### **3. התערבות בממצאי עובדה ומהימנות** המבקשים טענו כי בית המשפט המחוזי התעלם מראיות אובייקטיביות (תמונות שברי זכוכית). * **העיקרון המשפטי:** ערכאת הערעור (ובוודאי בגלגול שלישי) אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר התרשמה מהעדים באופן בלתי אמצעי. הזיכוי החלקי במחוזי (מעבירות הנשק) נבע מחוסר בראיות אובייקטיביות, אך אין בכך כדי לאיין את הממצאים העובדתיים לגבי עצם התקיפה והנזק לרכב שבוצעו באמצעים אחרים. #### **4. הפעלת מאסר על תנאי בנסיבות של זיכוי חלקי** המבקש 1 טען כי אין להפעיל את המאסר על תנאי שכן העבירה בה הורשע בסופו של יום (חבלה במזיד) אינה נמנית על סוג העבירות שבגינן ניתן התנאי המקורי. * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט מאשרר את קביעת המחוזי לפיה אם העבירה שבוצעה נכנסת תחת הגדרת התנאי, יש להפעילו. פסק הדין מדגיש את חובת בית המשפט להרתיע מפני עבריינות חוזרת, במיוחד כזו המופנית כלפי נציגי חוק ושלטון המבצעים את תפקידם. ### **סיכום הניתוח** פסק הדין אינו יוצר הלכה חדשה ומהפכנית, אלא מהווה **ביצור של ההלכות הקיימות** בנוגע לסופיות הדיון ולפרשנות המצמצמת של היסוד הנפשי בעבירות רכוש אלימות. החדשנות הטמונה בו היא ביישום הקפדני של דרישת ה"עניין הציבורי" גם במקרים בהם שונה מארג ההרשעות באופן משמעותי בין הערכאה הראשונה לשנייה (מזיכוי מעבירות נשק חמורות להותרת הרשעה בנזק לרכוש בלבד).