ע"ע 33625-04-12

תקציר

בערעור על בקשת עמל לשלוח הודעת צד ג' לעיריית ראשון לציון, בחן בית המשפט האם ניתן לשמוע את תביעתה של עמל נגד העירייה, נוכח טענתם כי העירייה נושאת באחריות למצבם התעסוקתי של התובעים ולזכאותם הכספית. במקור, עובדי המינהל תבעו את אמל ואת העירייה, בטענה שיש להכיר בהם כעובדי עירייה על פי הסכם משנת 1983, שמאוחר יותר הותאם כך שידרשו מעמל פיצוי כספי בלבד. אמל, בנימוק של חובת העירייה על פי ההסכם לשפות אותם, טענה כי יש להטיל אחריות על העירייה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של אמל לערב את העירייה, וקבע כי התביעות נגד העירייה חורגות מסמכותה, והציע לאמל להגיש תביעת שיפוי נפרדת. בערעור טענה אמל כי בית המשפט טעה בהבנת היקף השיפוט, והדגישה קווי דמיון למקרה קודם (עניין ליטבק) שאישר סמכות זו. ערכאת הערעור החליטה כי יש לצרף את העירייה כנתבעת משמעותית משום שפתרון המחלוקת העיקרית – האם החובות הכספיים והתעסוקתיים על פי ההסכם שבמחלוקת נפלו על העירייה או על אמל – מחייב את מעורבותה. על ידי הוספת העירייה, בית המשפט יבטיח החלטה כוללת לגבי מי אחראי לזכויות התובעים לפי סעיף 3 להסכם משנת 1983. למרות שאמל ביקשה תחילה הודעה של צד שלישי ולא מעורבות ישירה, בית המשפט נתן עדיפות ליעילות ולבהירות בהליכים שנמשכו מאז 2009, ובסופו של דבר חייב את בית המשפט המחוזי להנחות את הצעדים הבאים מול העירייה שנכללה כנתבעת. כל צד הונחה לכסות את הוצאותיו, בהתחשב בכך שהערעור הביא לסעד שונה מזה שביקשה אמל בתחילה.