דב"ע לח/1686 - 01

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה בדבר דרגת נכותו של המערער לפי חוק הביטוח הלאומי. המערערת, עקרת בית בעלת יכולת תפקוד לקויה במשק ביתה, טענה כי ועדת הערר לנכות לא שקלה את כל הגורמים הרלוונטיים לקביעת דרגת הנכות שלה. בית המשפט מצא כי הוועדות הפעילו נכון את שיקול דעתן בכך שלא אימצו את מסקנות המעבדה לריפוי בעיסוק. עם זאת, בית המשפט ציין כי הוועדות טעו בכך שלא שקלו את כל הגורמים הנדרשים בעת קביעת דרגת הנכות לעקרת בית. לגופו של עניין, הוועדות לא הביאו בחשבון את הנסיבות הייחודיות של משק הבית הגדול של המערערת, לרבות בעל נכה, ואת התמיכה שקיבלה משירותי הרווחה. פסק הדין מנחה את השיקולים שצריכים להשפיע על קביעת נכותה של עקרת בית, תוך הדגשה כי הקצבה נועדה להוות תחליף לעזרה במשק הבית. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי יש להחזיר את העניין לוועדת ערר לנכות לבחינה מחודשת, בהתחשב באחוזים נוספים אלה ובמאפיינים הספציפיים של משק הבית של המערער. בית המשפט אף המליץ למוסד לביטוח לאומי לתקן את טפסיו כדי למנוע בלבול בקביעת המועדים והורה להם לשקול מחדש את סיווגו של המערער. לבסוף חויב המכון לפצות את המערערת בגין הוצאותיה.