רע"א 44752-12-16

תקציר

המבקשים, הגב' לירון בן יאיר וש.א.ל. דפוס איכות בע"מ, מבקשים לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה אשר דחה את בקשתם לדחות על הסף את תביעת המשיבה, הגב' כרמית, כלפיהם. הגב' כרמית, המשיבה, תבעה את מר לירון בן יאיר, עובדתה לשעבר, בבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי הפר את חובת האמון ותום הלב שלו כלפיה, והשתמש במשאביה ובסודותיה המסחריים לטובתו. מר בן יאיר תבע נגדית תשלומים שונים המגיעים לו מהגב' כרמית. בית הדין לעבודה דחה את מרבית טענותיה של הגב' כרמית, וקיבל חלקית את תביעתו שכנגד של מר בן יאיר. שני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה, שגם הוא נתן פסק דין חלקי לכל צד. כשנה וחצי לאחר מכן, הגישה הגב' כרמית תביעה חדשה לבית משפט השלום בחיפה, הפעם נגד הגב' בן יאיר וש.א.ל. הדפסה איכותית בע"מ, בגין הפרת חוזה ועשיית עושר ולא במשפט. המבקשים טענו כי טענה זו זהה לזו שנדונה בבית הדין לעבודה, וביקשו לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה של בית הדין, השתק עילה או השתק חברה. לטענתם, המשיב מנסה להתדיין מחדש באותו תיק בבית משפט אחר, דבר שיוביל לבזבוז משווע של זמן וכסף. המשיב טען, כי עילות התביעה בבית משפט השלום שונות, שכן הן משתרעות על פני פרק זמן שונה ומעורבים בהן נתבעים שונים, ועל כן יש לדון בהן. בית משפט קמא הסכים עם המשיב ודחה את בקשת המבקשים לסילוק על הסף. לאחר בחינת פרטי המקרה, הנימוקים לבקשת רשות הערעור והתקדימים המשפטיים הרלוונטיים, החליט השופט לדחות את בקשת רשות הערעור. השופטת הסכימה עם נקיטת הזהירות של בית משפט קמא כלפי בקשות לדחייה על הסף, והדגישה כי בקשות כאלה צריכות להתקבל רק במקרים חריגים שבהם ברור כי לתובע אין סיכוי להצליח. על אף ששיקולי המבקשים בדבר הימנעות מדיונים כפולים ומהוצאות מיותרות היו כבדי משקל, סבר השופט כי טענת המשיב אינה חסרת סיכוי. השופטת ציינה כי המבקשים לא היו צדדים בהליכים בבית הדין לעבודה, ועילות התביעה בבית משפט השלום, לפחות לכאורה, השתרעו על פני תקופה שונה והיו מעורבים בהן נתבעים שונים. יתר על כן, השופטת ציינה כי את השאלה האם המשיבה יכולה להוכיח את טענותיה יש להשאיר לשלב מאוחר יותר של המשפט, לאחר שמיעת הראיות. עוד ציינה השופטת כי בית משפט קמא יכול לבחון את הרלוונטיות של הממצאים העובדתיים מההליך בבית הדין לעבודה למקרה הנוכחי, וממצאים אלה עשויים לחייב את הצדדים בבית משפט השלום. באשר לטענת המבקשים להשתק חברה, ציינה השופטת כי למרות שלמר בן יאיר היו יחסים משפטיים עם המבקשים, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי כלל השתק החברה חל במקרה זה. מכל הטעמים הללו לא ראתה השופטת עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא, ודחתה את בקשת רשות הערעור.