ת"א 31339-07-19

תקציר

פסק הדין דן בחסינות נושאי משרה שיפוטית ומערכת המשפט מפני העמדה לדין בגין מעשים פסולים לכאורה במילוי תפקידם. על פי סעיף 8 לפקודת הנזיקין, החסינות השיפוטית היא מוחלטת ומהותית, ומגנה על נושאי משרה שיפוטית מפני תביעה אישית ועל המדינה מפני אחריות שילוחית. תכליתה של חסינות זו היא להגן על העצמאות השיפוטית, להבטיח את תפקודה התקין של מערכת המשפט ולמנוע השפעות חיצוניות. במקרה זה, טענת התובע, הטוענת לטיפול לקוי של המערכת המשפטית בתביעתם, היא למעשה התקפה על החלטותיהם והתנהלותם של הגופים השיפוטיים המעורבים. מאחר שתביעות אלה חוסות תחת חסינות שיפוטית מהותית, אין לתביעה בסיס משפטי. החסינות מבטיחה כי נושאי המשרה השיפוטית יוכלו לבצע את תפקידם ללא מורא או משוא פנים וכי לא ניתן יהיה לערער על החלטותיהם בבית משפט. יתר על כן, ניסיונו של התובע למסגר את התביעה כהתקפה על המערכת עצמה נמצא כמסווה לערעור על שיקול הדעת השיפוטי של נושאי המשרה המטפלים בעניינם. בית המשפט אינו יכול להתעלם ממהות הטענה, במיוחד כאשר תכליות החסינות השיפוטית מונחות על כף המאזניים. אשר על כן, התביעה נדחית במלואה, והתובע חויב בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪. החלטה זו היא סופית ומתקבלת בהיעדר שני הצדדים.