עב"ל 44658-06-24

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור על החלטת בית הדין האזורי בשל חומרתו כלפי המערער. הראיות שהוצגו נמצאו משכנעות דיין כדי להוכיח את סבירות חשיפתו של המערער לרעש מזיק במהלך עבודתו הענפה באתרי בנייה. ראיות אלה, יחד עם עדויות העדים הבלתי מעורערות, הצדיקו מינוי מומחה רפואי שיעריך את הקשר האפשרי בין לקות השמיעה של המערער לבין חשיפתו התעסוקתית. בית הדין הכיר בקשיים במתן הוכחה אובייקטיבית לרמות רעש, במיוחד כאשר למעסיק לא הייתה חובה למדוד אותן, ואימץ את הלכת פאנוס בעניין זה. גם עדותו של המערער בנוגע לחובות עבודתו נמצאה אמינה, למרות ספקנותו של בית הדין האזורי. זאת ועוד, בית הדין הבהיר כי החובה להגיש חשבוניות או הזמנות עבודה אינה מוטלת על המערער, שכן המכון לא ערער על תקופת עבודתו או היקפה. פסק הדין הקודם עליו הסתמך בית הדין האזורי הובחן על פי נסיבותיו הייחודיות. בית המשפט התייחס גם לטענת המכון בדבר הגשת התביעה במועד, והורה למומחה לקבוע מתי ליקוי השמיעה עמד בדרישות החוק. לבסוף הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי למינוי מומחה רפואי, תוך שיקולי הוצאות שיבוצעו בסיום ההליך. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם.