ת"פ 68073-12-21

תקציר

הנאשם הורשע בביצוע פיגוע, לפי חוק המאבק בטרור, בניסיון לדקור קורבן יהודי שנקלע אליו, על רקע דתי, לאומני ואידיאולוגי. למרבה המזל, הקורבן לא סבל מחבלות גופניות, והסכין נפלה מידו של התוקף לאחר שהנחית מכה, מה שאפשר את בריחתו של האחרון. התביעה דרשה עונש של 10 עד 14 שנות מאסר, ואילו ההגנה ביקשה עונש מקל יותר, בנימוק של היעדר פציעות והיעדר עבר פלילי של הנאשם. בית המשפט שקל את הערכים החברתיים שנפגעו, את מדיניות הענישה הרווחת ואת נסיבות העבירה. היא הכירה בכוונת המחוקק מאחורי חוק המאבק בטרור, והדגישה את הצורך בהחמרת הענישה בתיקי טרור כדי להרתיע, למנוע ולסכל מעשים כאלה, תוך מתן עדיפות לשלום הציבור ולביטחונו. כמו כן נבחנו נסיבות העבירה, לרבות התכנון והמניע שעמדו מאחוריה. אחריותו הבלעדית של הנאשם והיעדר פגיעה פיזית בקורבנות נלקחו בחשבון. בית המשפט התייחס למקרים דומים, והבחין ביניהם על פי חומרתם, תכנונם, נסיבות ומניעיהם. פסקי דין קודמים הטילו עונשים שנעו בין 10 ל-17 שנות מאסר. בית המשפט קבע את טווח הענישה ההולם בין 7 ל-10 שנות מאסר, בהתחשב בהיעדר עבר פלילי של הנאשם ובהיעדר תסקיר שירות מבחן, שמנע שיקום. הודאתו של הנאשם באשמה והחיסכון בזמן השיפוטי נלקחו בחשבון. עם זאת, חוסר האמפתיה, החרטה וההצהרות הסותרות הכבידו עליו. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם 8 שנות מאסר, בניכוי ימי מעצרו, ומאסר נוסף במקרה של עבירות עתידיות בתוך תקופה קצובה. כמו כן חויב הנאשם לשלם פיצויים לקורבנות. בית המשפט הדגיש את הצורך במסר עונשי ברור וחמור נגד מעשים כאלה, ופסק הדין ניתן בנוכחות הנתבע ובאי כוח הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.