ת"צ 48841-06-18

תקציר

פסק הדין בערעור דן בשאלה האם יש לראות בוועדות מכירה כחלק מ"שכר רגיל" לפי חוק שעות עבודה ומנוחה לצורך חישוב גמול שעות נוספות. המערערים, שעבדו במוקד טלפוני, קיבלו שכר בסיס בשיעור שכר מינימום ועמלות מכירה נוספות. בית המשפט נדרש להכריע האם עמלות אלה הן "שכר לפי תוצרת" או "תוספת" מותנית לשכר הרגיל. סעיפים שונים בדיני העבודה, ובפרט סעיפים 16 ו-18, מחייבים כי תשלומים מסוימים המשולמים לעובדים, לרבות תוספות מותנות, ייחשבו כחלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב שעות נוספות. בית המשפט הכיר במורכבות הסוגיה, בהתחשב בכך שהעמלות תלויות במכירות שיכולות להתרחש על פני תקופות ממושכות ואינן מתואמות ישירות לשעות העבודה. למרות אתגרים אלה, הדגיש בית המשפט את חשיבות הגשמת תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה, שמטרתו להגן על רווחת העובדים באמצעות הבטחת גמול הוגן בגין שעות נוספות. ההחלטה הדגישה הגדרה רחבה יותר של "שכר רגיל" כך שתכלול עמלות, הכירה בקושי לייחס שעות ספציפיות למכירות, אך קראה לחישוב ממוצע כדי להבטיח גמול הוגן על שעות נוספות. זה מאפשר עמלות להוות חלק "שכר רגיל" של עובד בהקשרים מסוימים, בהתאם לסוגי העסקאות ואת מבנה השכר של העמלות. בסופו של דבר הכריע בית המשפט באופן חלקי לטובת המערערים, קיבל את הערעור בעניין הפרשי גמול השעות הנוספות והורה על תשלום שעות נוספות על בסיס חישוב מלא הכולל עמלות מכירה. עם זאת, היא דחתה את הערעור בנוגע ללוח הזמנים לתשלום העמלות, ואישרה את הנוהג הנוכחי של החברה כהולם על פי החוק הקיים. החברה חויבה לשאת בהוצאות המשפט של המערערים.