ב"ש 10235/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בשורה של ערעורים בתיק של משיב שהוגש נגדו כתב אישום פעמיים בתוך חודשים ספורים בגין הטרדת בן זוג לשעבר. הערעורים נוגעים להחלטות בית משפט השלום בירושלים בדבר שחרורו של המשיב ממעצר, בתנאים מסוימים, ולערעורים שהגישה המדינה לאחר מכן על החלטות אלה. בית המשפט המחוזי קיבל פעמיים את ערעורי המדינה, והורה להותיר את המשיב במעצר בשל הסיכון שהוא מהווה למתלונן, וחוסר יכולתם של הוריו של המשיב, שהוטל עליהם לפקח עליו, לעשות כן באופן יעיל. הדבר מיוחס לחוסר יכולתו של המשיב לשלוט בעצמו, שכן הוא הפר שוב ושוב את צווי בית המשפט. הערעור האחרון, שנדון ביום 14.11.2007, מתייחס להחלטת בית משפט השלום לשחרר את המשיב פעם נוספת באותם תנאים שנקבעו קודם לכן, חרף ריבוי הפרותיו מהם. בית המשפט המחוזי פסק לטובת ערעור המדינה, תוך שהוא מותח ביקורת על בית משפט השלום על כך שלא הורה על תסקיר מעצר מעודכן ועל כך שהכריע בעניין בהיעדרו של המשיב. בית המשפט המחוזי מציין את כישלון המערכת להגיש דו"ח עדכני על המשיב, אך גם מצביע על כך שהמשיב הפר את האמון שנתנו בו בתי המשפט, והוריו לא הצליחו לפקח עליו באופן יעיל. משכך, שופטי בית המשפט המחוזי קובעים כי יש להאריך את מעצרו של המשיב עד לקבלת החלטה חדשה בבית משפט השלום, בהתבסס על תסקיר עדכני שהגיש שירות המבחן. בנוסף, נוכח ריבוי העבירות וחזרתן התכופה, מצבו הנפשי של המשיב והסיכון הנשקף ממנו, ממליץ בית המשפט המחוזי לשקול מחדש את האפשרות לקיים דיון מקדמי לצורך קביעת גזר הדין. בית המשפט אף קורא לשירות בתי הסוהר לדאוג לכך שהמשיב יקבל טיפול נפשי ויאפשר לאביו לבקר אותו במעצר.