ת"א 43527-06-14

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, בהחלטה מיום 19.04.2015, בעניין ת"א 43527-06-14 עובדיה נ' ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ: **הנדון:** בקשת התובעים להפסקת תובענה על פי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. **רקע עובדתי והשתלשלות הליכים:** התובעים ביקשו להפסיק את התובענה שהגישו, תוך הצהרה על כוונה להגיש תביעה מתוקנת הכוללת סעדים כספיים נוספים. נימוקם העיקרי היה הצורך בתיקון מהותי בכתב התביעה לאחר החלפת ייצוג משפטי. בית המשפט, בחינת רקע ההליכים הקודמים, לרבות שתי בקשות לסעדים זמניים (צווי מניעה), דחה את הבקשה להפסקת התובענה, והתנה את חידוש הדיון בתנאים מחמירים. * **בקשה ראשונה לצו מניעה זמני:** הוגשה ב-23.6.14, במטרה למנוע דיספוזיציה במניות. בית המשפט דחה את הבקשה לצו במעמד צד אחד, תוך ציון עיכובים ואי-גילוי מידע רלוונטי על ידי התובע 1. לבסוף, הבקשה נמחקה בהסכמת הצדדים, תוך חיוב התובעים בהוצאות של 10,000 ₪. * **בקשה שנייה לצו מניעה זמני:** הוגשה ב-12.9.14, גם היא במטרה למנוע דיספוזיציה במניות. בית המשפט דחה את הבקשה, בין היתר בשל אי-הוכחת דחיפות וחשש להברחת מניות, וכן בשל העובדה שהתובע 1 עצמו היה מעורב באישור העסקה. * **קדם משפט:** התקיים ב-3.12.14, במהלכו הודיעו בא כוחם החדש של התובעים על כוונה לתקן את כתב התביעה ולהוסיף סעד כספי. בית המשפט קבע כי כתב התביעה כמות שהוא אינו יכול לעמוד, והורה לתובע להגיש תצהיר מלא על כל המהלכים והעסקאות, כתנאי להמשך הדיון. נקבע כי אי-הגשת התצהיר תוביל לדחיית התובענה על הסף. בנוסף, הותנה המשך הדיון בתשלום הוצאות שנפסקו. * **בקשת התובעים הנוכחית:** הוגשה לאחר שהתובעים הגישו תצהיר, אך הנתבעים טענו כי אינו עומד בהחלטת בית המשפט והגישו בקשה לדחייה על הסף. התובעים הגיבו לבקשה זו באמצעות הבקשה הנוכחית להפסקת הדיון. **ניתוח משפטי:** **1. עקרונות יסוד של תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי:** תקנה 154(א) קובעת את זכותו של תובע (או נתבע שהגיש תביעה שכנגד) להפסיק את התובענה או לחזור בו מתביעתו. אולם, תקנה 154(ב) מבהירה כי "בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו". משמעות הדבר היא שאין מדובר בזכות מוחלטת, אלא בבקשה הנבחנת על פי שיקול דעת בית המשפט. בית המשפט מדגיש, כי הבקשה אינה הליך אוטומטי ("מניה וביה"), ושיקולים של זכויות הנתבע, מניעת ניצול לרעה של הליכי משפט, ואי-פגיעה בזכויות מהותיות או דיוניות שרכש הנתבע, עומדים בבסיס ההחלטה. (ע"א 579/90 רוזן נ' בן-נון; ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ' נסחלהטשווילי). **2. הרחבת השיקולים - האינטרס המערכתי:** השופטת אגמון-גונן מרחיבה את השיקולים, ומוסיפה את האינטרס הציבורי ומניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר. ניצול יעיל של משאבים מוגבלים, כדברי השופט נ' סולברג (רע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל), משמר את זכותם החוקתית של כל בעלי הדין לגישה לערכאות. במקרה דנן, הושקע זמן שיפוטי משמעותי בדיונים על סעדים זמניים, קדם משפט, ובקשות נלוות. **3. ניצול לרעה של ההליכים והיעדר ניקיון כפיים:** החלטת בית המשפט מתבססת במידה רבה על מכלול ההתנהלות של התובעים, ובפרט של התובע 1. בית המשפט מציין מפורשות: * **הסתרה של עובדות מהותיות:** הן בבקשה הראשונה והן בשנייה לצווי מניעה זמניים, התובע 1 לא גילה לבית המשפט מידע רלוונטי, כגון מעורבותו בעסקאות או העובדה שהוא עצמו יכול היה למנוע את העסקאות. התנהלות זו מהווה חוסר ניקיון כפיים. * **הגשת בקשה ביום שישי לשופט תורן:** הגשת הבקשה השנייה במתכונת דחופה, בעוד שלא הייתה כל דחיפות אמיתית, מצביעה על ניסיון למניפולציה דיונית. * **הימנעות מגילוי האמת:** העובדה שהתובעים נדרשו להגיש תצהיר מפורט לאחר שהסתבר כי הם "חוזרים ומעלים עובדות מעיני בית המשפט", מדגישה את הבעייתיות בהתנהלותם. **4. פגיעה בנתבעים ובזכויותיהם:** בית המשפט מכיר בכך שהנתבעים נדרשו להגיב למספר רב של בקשות וכתבי בי-דין, תוך השקעת משאבים ניכרים (לשון עו"ד הנתבעים, שכר טרחה של כ-130,000 ₪, לעומת פסיקת הוצאות של 10,000 ₪ בלבד). עצם הפסקת התובענה מבלי שהנתבעים יקבלו פיצוי הולם, עלולה לפגוע בזכויותיהם ובאינטרסים שלהם. **5. הנחיות וחידושים בהחלטה - התניית ההפסקה בתנאים:** לאור כל האמור, בית המשפט אינו דוחה את הבקשה על הסף, אלא מאשר את הפסקת התובענה, אך מתנה זאת בתנאים מחמירים, שמטרתם למנוע ניצול לרעה של הליכים, לפצות את הנתבעים, ולשמור על יעילות ההליך השיפוטי. התנאים שהוטלו מהווים חידוש והחמרה בהשוואה למקרים סטנדרטיים של הפסקת הליכים: * **תשלום הוצאות משמעותי (120,000 ₪):** סכום זה נועד לפצות את הנתבעים על הוצאותיהם המשפטיות והזמן השיפוטי שהושקע. תשלום זה הוגדר כתנאי מקדמי להגשת תובענה חדשה. * **הגבלת זמן להגשת תובענה חדשה (3 חודשים):** תנאי זה נועד למנוע מהתובעים "להחזיק את הנתבעים בספק" ולשמור על יעילות ההליך. אי-הגשת תביעה במועד תגרור דחיית התובענה לגופה. * **הבאה לדיון בפני אותה שופטת:** תנאי זה נועד למנוע "פורום שופינג" וניסיון לבחור מותב אחר שאינו מכיר את מורכבות ההליך והתנהלות התובעים. * **תוקף הראיות והקביעות הקיימות:** כל הראיות והקביעות שנעשו עד כה בהליך נשמרות, מה שמונע מהתובעים "להתחיל מחדש" את ההליך. * **איסור על הגשת בקשות נוספות לסעדים זמניים:** תנאי זה נועד למנוע סחבת נוספת באמצעות בקשות חוזרות ונשנות. **מסקנה:** בית המשפט המחוזי, באמצעות החלטתה החכמה של השופטת אגמון-גונן, מאזן בין זכותו של תובע להפסיק את הליכיו לבין הצורך לשמור על תקינות ההליך המשפטי, הגינות, יעילות, ומניעת ניצול לרעה של בית המשפט. במקרה זה, החלטה על הפסקת התובענה ללא תנאים הייתה מובילה לעיוות דין, שכן התובעים נהגו בחוסר ניקיון כפיים, בזבזו זמן שיפוטי, והסבו לנתבעים הוצאות משמעותיות. התנאים שהוטלו משקפים מדיניות שיפוטית מחמירה אך מוצדקת, המעניקה לתובעים הזדמנות אחרונה לתקן את דרכיהם, תוך הגנה על זכויות הנתבעים ושמירה על טוהר ההליך השיפוטי.