רע"א 6501/23

תקציר

בית המשפט דחה בקשת רשות ערעור על החלטה פרוצדורלית בהליך אישור תובענה ייצוגית מבלי להיזקק לתשובת המשיבים. הסוגיה העיקרית נסבה סביב השאלה האם ניתן להציג ראיות נוספות בצורת תצהיר על ידי המשיבים לאחר ההגשה הראשונית. בית המשפט הדגיש כי החלטות בדבר הוספת ראיות בעניינים פרוצדורליים כאלה נתונות בדרך כלל בידי בית המשפט הפרוצדורלי, ובתי המשפט לערעורים ממעטים להתערב אלא אם נסיבות חריגות מצדיקות זאת. בית המשפט ציין כי בדרך כלל יש להגיש ראיות עם הבקשה הראשונית, אלא אם כן ניתן אישור. במקרה זה, בית המשפט מצא כי התצהיר המדובר, המתייחס לתקופה שמעבר למועד ההגשה הראשוני, יכול להיות רלוונטי להוכחת התנהגותה המטעה לכאורה של החברה, בפרט בכל הנוגע לנושאי נזילות שנמשכו גם מעבר למשבר הקורונה. הרלוונטיות של ראיות אלה תלויה בפרטי המקרה, לרבות הטיעונים המפורטים בבקשה לאישור. בית משפט קמא ראה בתצהיר הנוסף פוטנציאל בעל משמעות בהתייחסות לסכסוך המתמשך, ובפרט בכל הנוגע לחובות החברה לנזילות מיידית, ולא מצא כל טעות בשיקול דעת זה. למרות טענת השיהוי מצד החברה, קבע בית המשפט כי פרק הזמן של חודשיים להגשת התצהיר סביר, במיוחד בהתחשב במאמצי הגישור המתמשכים. עוד ציין בית המשפט כי זכויותיה הפרוצדורליות של החברה לא נפגעו באופן משמעותי, שכן ההליך טרם התקדמו לדיוני הוכחות והחברה הייתה רשאית להציג ראיות נוספות בתגובה. לפיכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, ובכך חיזק את החלטתו המשפטית של בית משפט קמא.