תא"מ 2524-08-12

תקציר

התובעת, שבבעלותה כתובות דוא"ל מרובות, תבעה את הנתבעת בגין שליחת הודעות דוא"ל בכמות גדולה שלא התבקשו, הידועות גם כספאם, בניגוד לחוק התקשורת. הנתבע טען כי התובע אינו הבעלים של המתחם אליו נשלחו המיילים ולכן אין לו מעמד לתבוע. עם זאת, בית המשפט מצא כי החוק אינו מחייב את הנמען להיות הבעלים של המתחם, וכמקבל המיילים, לתובע הייתה זכות לתבוע. נקבע כי המיילים המדוברים נשלחו על ידי הנתבעת והיוו דברי פרסומת לפי החוק. הנתבע גם לא הצליח להוכיח כי התובע תפס מיילים שאינם ממוענים אליו. בעוד שלתובע אכן היו תיבות דואר רבות, אשר לכדו דואר זבל מוטעה או שגוי, בית המשפט מצא כי שיטה זו לא לוכדת הודעות דוא"ל המיועדות לנמענים אחרים. הנתבעת טענה כי המיילים מותרים על פי החוק שכן הם נשלחים לבית עסק, אך בית המשפט דחה טענה זו מאחר והמיילים לא היוו הודעה ראשונה או הצעה לקבלת דברי פרסומת. בסוגיית תום הלב מצא בית המשפט כי התובע, מומחה אינטרנט, פעל בחוסר תום לב בכך שהגדיל את כמות הספאם שקיבל ולא ביקש את הסרת כתובתו מרשימת הנתבעת. למרות שהתנהלות התובעת לא הצדיקה שלילת פיצויים כליל, היא הצדיקה הפחתה משמעותית. לפיכך, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי כולל בסך 10,000 ₪, סכום נמוך משמעותית מהסכום המקסימלי המותר בחוק, ולא פסק הוצאות נוספות. החלטה זו התקבלה בהתחשב בהתנהלות התובעת ועל מנת להימנע מעידוד צבירת דואר זבל למטרות רווח כספי. לשני הצדדים יש זכות ערעור תוך 45 יום.