ת"א 363-01-21

תקציר

על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בעת דחיית תביעה בתחילה, שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות. סופיות פסק הדין נועדה למנוע התדיינות חוזרת באותו מקרה ולהימנע מהחלטות סותרות. המבחן לקביעה אם שתי תביעות הן אותה עילת תביעה בוחן את מהות העניין ואת הזכויות הנפגעות. טענת המשיבים כי התביעה הראשונה לא התייחסה לזכויותיהם של חלק מהמבקשים נדחתה, שכן ניתן היה לצרף אותן לתביעה הראשונה, ועל כן נדחתה. פסק הדין בתובענה הראשונה, שדחה את תביעת הפינוי, היווה מעשה משפטי שהשתיק את המשיבים מלהגיש תביעה חדשה נגד המבקשים באותו עניין. היכרותם של המשיבים עם ההיסטוריה של התביעה הקודמת והימנעותם מהעלאת כל הטענות אז תמכו אף הם בדחייה. יתר על כן, התרת התביעה הנוכחית תביא להחלטות סותרות ותהווה ניצול לרעה של הליכים משפטיים. לפיכך, התביעה נדחתה תחילה בשל פסק דינו הקודם של בית המשפט וחוסר יכולתם של המשיבים להסביר את הימנעותם מהעלאת כל הטענות קודם לכן. החלטה זו מחייבת את המשיבים לשלם למבקשים הוצאות ושכר טרחה בסך 20,000 ₪.