בג"צ 306/05

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירות המערערות על חוקיותו של סעיף 6.11 בהסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה. הסעיף נועד לשמור על עצמאותו ומעמדו הייחודי של החינוך החרדי ונחשב חוקי ותואם את תקנת הציבור. בית המשפט הכיר בסעיף כהצהרת כוונות, שאינה מחייבת פעולות מעבר להקמת צוות למניעת פגיעה בחינוך החרדי. נטען כי הסעיף אינו סותר חוקים כלשהם, ואינו משקף שחיתות או פגיעה בטוהר המידות. בעוד העותרים טענו לאפליה ולפגיעה בשוויון, בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות, שכן הסעיף אינו מציין במפורש מדיניות כלשהי ומהווה בעיקר אמצעי הכנה. בית המשפט הדגיש את ההבדלים בין מוסדות החינוך הרשמיים והלא רשמיים, והכיר במורכבות ביישום אותן רפורמות על החינוך החרדי. יתר על כן, הפער הכמותי בין החינוך הממלכתי-דתי למוסדות החינוך החרדיים הצדיק גישה מובחנת. כמו כן התייחסו להתפתחויות האחרונות בנוגע ליישום חלקי של הרפורמות, כאשר בית המשפט מצא אותן סבירות ואינן קשורות לסעיף 6.11. ההחלטה הדגישה את האיפוק של בית המשפט בהתערבותו בהסכמים פוליטיים, וזאת רק במקרים חריגים של אי-חוקיות או פגיעה בתקנת הציבור. במקרה זה, הסעיף נמצא תקף, והעתירות נדחו.