רע"ב 8005/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בנוגע לבקשה לשחרור מוקדם. המבקש, שהורשע בעבירות מס, ביקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את החלטת ועדת השחרורים לטובתם. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהתערב בהחלטת ועדת השחרורים, התבסס על בחינה מקיפה של הנסיבות. אלה כללו את חומרת עבירותיו של המבקש, את הימנעותו מטיפול בתוך בית הסוהר ואת אופייה הדל של תכנית השיקום שהוכנה. יתר על כן, הבקשה לא הציגה שאלות ציבוריות או משפטיות חדשות מעבר למקרה הפרטני, אשר יצדיקו מתן רשות ערעור. גם טענות המבקשים בדבר תשלום הקנס והשפעת מגפת הקורונה על שיקומם לא היו משכנעות. בית המשפט מצא כי איחור בתשלום הקנס והיעדר טיפולים טיפוליים בתוך הכלא, בשל מגפת הקורונה, לא היו הגורמים המכריעים היחידים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ככלל, התערבותו של בית המשפט המחוזי בהחלטת ועדת השחרורים הייתה מוצדקת, ובקשת רשות הערעור נדחתה.