ת"א 11222-03-23

תקציר

המקרה המדובר סובב סביב תצלום, כאשר התובע טוען לבעלות בלעדית על זכויות יוצרים ולאחר מכן מאשים את הנתבע בהפרה. התצלום המדובר, תמונה ברורה ובהירה של פתח מערה, עמד בקריטריונים למקוריות ונחשב ליצירה מוגנת. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא הצליחו להביא ראיות משכנעות לבעלותם על זכויות היוצרים, שכן הפרטים על התצלום לא זיהו את התובע או כל יוצר אחר. טענת הנתבעת, שלא הופרכה, העלתה כי מעלה התמונה הוא משתמש חסום החשוד כישות פיקטיבית. יתר על כן, בית המשפט קבע כי גם אם התובע הצליח להוכיח בעלות, השימוש שעשה הנתבע בתצלום נופל תחת הקטגוריה של שימוש הוגן. הבלוג של הנתבעת, שאירח את הצילום, נחשב למטרה מדעית-מחקרית ולא למטרות רווח. בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת הנתבע כי פעל בשקידה סבירה לזיהוי בעל זכויות היוצרים אך הובל למשתמש חסום. התמונה הוסרה מיד לאחר התנגדות התובעת, והנתבע הציע הסדר כספי. מאחר שהתובע לא הוכיח נזק מהותי והנתבע נקט בפעולה מהירה, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את התביעה. עם זאת, בשל ההסדר הפרוצדורלי ועל מנת להימנע מבזבוז משאבים, חויב התובע לשלם לנתבע את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים, וזכות הערעור נשמרה.