סע"ש 49471-05-18

תקציר

התובע, עובד במקצועו, תבע את הנתבע, מעסיקו ובן משפחתו, בגין הטבות תעסוקה שונות לרבות שכר שלא שולם, פיצויי פיטורים, פיצויי דמי חופשה, דמי הבראה ופיצויים בגין הפרת חוק הגנת השכר. הנתבע טען כי התובע שולם במלואו, במישרין או בעקיפין באמצעות כיסוי הוצאותיו והוצאות משפחתו, וכי התובע התפטר מתפקידו במאי 2017. בית הדין קבע כי יחסי העבודה התקיימו עד פברואר 2018, וכי הנתבעת לא שילמה את מלוא שכרה של התובעת מאז שנת 2014. החודש האחרון של התעסוקה בחישובי שכר היה נובמבר 2017. לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע שכר עבודה בסך 307,017 ₪. בנוסף, קבע בית הדין כי התפטרותו של התובע בפברואר 2018 מהווה פיטורים המזכה אותו בפיצויי פיטורים בסך 219,341 ₪, בניכוי הסכום שנצבר בקופת הגמל שלו. כמו כן חויב הנתבע להשלים את ההפרשות לפנסיה של התובע ב-9,811 ₪ ולשלם לו 24,973 ₪ עבור ימי חופשה שלא נוצלו ו-15,970 ₪ עבור דמי הבראה. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע אכן הפר את חוק הגנת השכר והורה לו לשלם על כך פיצוי בסך 5,000 ₪. כל התשלומים הנזכרים לעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מדצמבר 2015. לבסוף, פסק בית המשפט לתובע הוצאות בסך 70,000 ₪ מהנתבעת, שישולמו תוך 30 יום.