ב"ש 1019/06

תקציר

המערער הואשם במספר עבירות הקשורות לסמים, לרבות סחר בקוקאין והחזקת הסם שלא לשימוש עצמי. בית משפט השלום בנצרת הורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. בית המשפט אישר לו להשתחרר מספר פעמים לצורך טיפולי שיקום, אך החזיר אותו למעצר לאחר כל ניסיון, כיוון שלא היה מוכן לקבל טיפול במסגרת קהילתית סגורה. המערער ערער על החלטת בית משפט השלום וטען כי שגה בית המשפט בכך שהורה על מעצרו מבלי שנתן לו שהות למצוא חלופה ראויה אחרת וכי היה עליו להורות על שחרורו למרכז יום בפיקוח אשתו. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם בית משפט השלום כי המערער נעדר מוטיבציה לעבור טיפול שיקומי ראוי וכי ידיו כבולות בעסקי הסחר בסמים. בית המשפט העליון אישר את צו המעצר, והדגיש כי זהו האמצעי המתאים למי שמואשם בעבירות כה חמורות, ורק במקרים חריגים יש לשקול חלופה. עוד הבהיר בית המשפט כי האחריות להצדקת השחרור מוטלת על המערער, ומאחר שלא הפגין נכונות לעבור טיפול בקהילה סגורה, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום.