ע"א 1399/02

תקציר

פסק הדין דוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד בתיק סכסוך רכושי. טענתם העיקרית של המערערים, לפיה המשיב אינו יכול לתבוע מהם פיצוי כספי משום שהדירות הרלוונטיות הושכרו לשוכרים אחרים, נדחית. בית המשפט קובע כי המערערים הסיגו גבול ועשו שימוש שלא כדין בשטח המשותף של המבנה, ועל כן עליהם לשלם דמי שימוש הולמים למשיב, שהוא בעל הקרקע. זאת, בהתבסס על מספר סעיפים בחוק המקרקעין, המקנים לבעל הקרקע את הזכות לדרוש תשלום עבור השימוש, בין אם הקרקע מוחכרת או תפוסה על ידי גורם אחר. פסק הדין מתייחס גם לפסיקה קודמת התומכת בדעה זו. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי המשיבה זכאית לדמי השימוש בשל עשיית עושר ולא במשפט מצד המערערים, שכן הם הפקיעו את השטח המשותף לשימושם העצמי. העובדה שלמשיב לא נגרם נזק כספי כלשהו אינה רלוונטית במקרה זה. עוד מציין בית המשפט כי לא יתערב בממצאי המעריך באשר להיקף השימוש בשטח המשותף על ידי המערערים, ומציין כי למערערים ניתנה הזדמנות מספקת להציג את גרסתם לאירועים. לבסוף, גם הערעור שכנגד, שטען כי יש להפחית משמעותית את דמי השימוש משום שהוסכם על שימוש כלשהו בשטח המשותף במסגרת הסדר פשרה, נדחה. פסק הדין מדגיש כי תביעת המשיב היא לשימוש שלא בהסכמה, ועל כן הסכם הפשרה אינו חל במקרה זה. שני הערעורים נדחים, וכל צד אחראי לשכר טרחתו.