ע"א 6347/05

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לכאורה ברשלנות המשיב. כשהמערערת הייתה תינוקת, היא קיבלה הקרנות לגזזת ופיתחו בראשה שני גידולי מנינגיומה. בתביעה נטען כי המשיב לא התריע בפני מטופלים שקיבלו הקרנות על הסיכון להתפתחות גידולים, נמנע מבדיקתם וממעקב אחריהם וביצע את עוולת ה"תקיפה". בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והוביל לערעור זה. המחלוקת העיקרית היא על חובת האזהרה של המשיב ועל הקשר הסיבתי בין הפרתו לבין נזקו של המערער. ערכאת הערעור מקבלת את טענת המערערת כי על המשיב מוטלת החובה ליידע ולהזהיר חולים שעברו הקרנות בדבר הסיכון המוגבר להתפתחות גידול. היא קובעת כי התנהלותה של המשיבה הייתה רשלנית, שכן היא לא נקטה אמצעים סבירים כדי להבטיח שמידע זה יגיע למטופלים. עם זאת, בית המשפט מבחין בין חובה זו לבין החובה להפנות חולים אלה לבדיקות סקר, אשר הוא מוצא כי המשיב אינו אחראי לה. באשר לסיבתיות, בית המשפט מוצא כי רשלנותה של המשיבה מנעה מהמערערת לבצע בדיקות שהיו יכולות להביא לגילוי מוקדם של גידוליה. היא מעבירה את נטל השכנוע אל המשיב, שלא הביא ראיות סותרות. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה נוספת של הקשר הסיבתי בין רשלנות המשיב לבין נזקו של המערער, על העניינים הנובעים מכך. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עורך דין.