ת"א 13726-07-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה. הבקשה מגיעה למעלה משנה לאחר הגשת התביעה הראשונית, ולאחר הליכים מקדמיים, לרבות קדם משפט ובקשה למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים. התובע מבקש לצרף את אשתו כתובעת משותפת, להגדיל את תשלומי היתרה הנתבעים פי ארבעה מהסכום המקורי ולהעלות את דמי השימוש בקרוב ל-50%. פסק הדין מפרט את השינויים שמבקש התובע לבצע בתביעתו ומצדיק את דחיית הבקשה. ראשית, הטענה המקורית לא הייתה תוצאה של עובדות או טענות שהתגלו לאחרונה. התובע הגיש ביודעין תביעה חלקית, בנימוקים אישיים ובדחיפות של בקשה לסעד זמני בו זמנית. שנית, כתב התביעה אינו מסמך גמיש הניתן לשינוי לפי נוחיות התובע; השמטה או הוספה של טענות וטיעונים בשלב זה תחזיר את ההליך לנקודת ההתחלה, ותחייב תגובות מתוקנות והליכים מקדמיים. לבסוף, השלב שבו הוגשה הבקשה מהווה מכשול, ומגיע חודשים לאחר קדם המשפט הראשוני וההליכים המקדמיים. אם התובע באמת היה רוצה להמשיך בתביעתו, הוא היה מגיש את הבקשה מוקדם יותר, ונימוקיו לתביעה הראשונית החלקית אינם מחזיקים מים בשלב זה של ההליך. פסק הדין מתייחס גם למקרים דומים התומכים בהחלטה זו. יש לציין כי פסק הדין ברע"א 17113-11-23 מדגיש את חשיבות השלב הפרוצדורלי בהכרעה בבקשות תיקון ואת הפוטנציאל לפגיעה משמעותית בצד השני ובמשאבי בית המשפט אם תיקונים כאלה מותרים באופן חופשי. סיכומו של דבר, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית. לא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים בשלב ביניים זה של ההליך. ההחלטה מדגישה את החמרת הנורמות לתיקון כתבי תביעה בעקבות חקיקת TAKSDA 2018, המעודדת בעלי דין לנקוט בשקידה רבה יותר בהכנת תביעותיהם הראשוניות.