עת"מ 41902-02-16

תקציר

בפסק הדין נקבע כי לגופים ממשלתיים יש הצדקה לשקול חשדות פליליים כבדים נגד מציעים בעת בחירת קבלן, במיוחד כאשר החשדות קשורים להתקשרויות קודמות. במקרה זה, העותרת, אחת המציעות, הייתה נתונה תחת חקירה פלילית בגין תיאום מכרז, שהיא עבירה חמורה החותרת תחת עצם יסודו של הליך המכרז. תחרות חופשית והוגנת עומדת בבסיס שיטת המכרזים, וועדת המכרזים רשאית לפסול הצעה על יסוד כתב אישום הקשור בעניין. בנוסף, העותרת מסרה מידע כוזב במכרז קודם, דבר שהטיל ספק נוסף במהימנותה. החלטת הוועדה לפסול את הצעתו של העותר הייתה סבירה ומוצדקת, מה גם שהיו לעותרת מקרים רבים של מסירת תצהירים כוזבים במכרזים ציבוריים. החלטת הוועדה התבססה גם על כך שנציגי העותרת לא דאגו לדיוק בהגשותיהם, ומסרו מידע מטעה על מצב ההליכים המשפטיים במכרזים אחרים. בית המשפט הדגיש כי תפקידו אינו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת המכרזים אלא לבחון את חוקיות וסבירות החלטותיה. בית המשפט, שלא מצא עילה משפטית להתערב, דחה את העתירה וקבע כי על העותר לשלם שכר טרחת עורך דינו של כל אחד מהמשיבים.