ס"ע 48827-02-22

תקציר

התובעת, דקלה קבלה, תבעה את מעסיקה לפיצויי פיטורים לאחר שהתפטרה מתפקידה. הנתבעות הן מיכל רובנר, מעסיקתה הישירה, ושתי חברות, קבקוב וינילביץ' השופטת, שהיו רשומות כמעסיקות של קבלה במוסד לביטוח לאומי וסיפקו לרובנר שירותי ייעוץ מס וחשבונאות. בית המשפט קבע כי רובנר היה המעסיק היחיד של קבלה. העסקתה של קבלה החלה באפריל 2003 והסתיימה במרץ 2020, אז התפטרה עקב הרעה משמעותית בתנאי עבודתה. בית הדין קבע כי קבלה זכאית לפיצויי פיטורים בגין תקופה זו, שיחושבו לפי שכרה האחרון, שעמד על 10,020 שקל לחודש. הסכום שישולם הוא 170,056 שקל, לאחר ניכוי הסכומים שכבר שוחררו לקבלה מקופת הביטוח כלל, שמסתכמים ב-90,399 שקל, וסכום נוסף של 21,321 שקל שעדיין מוחזק בקרן. סכום זה ישולם על ידי רובנר בתוך 30 יום. בנוסף, פסק בית המשפט לטובת תביעת הנתבעים לקיזוז הוצאות בגין השכרת רכב שנמסר לקבלה במהלך עבודתה והוחזק על ידה לאחר התפטרותה ללא רשות. רובנר זכאית ל-21,366 שקל, שינוכו מתוספת פיצויי הפיטורים. בית המשפט לא מצא מי מהצדדים פעל בתום לב, ולכן לא נפסק פיצוי נוסף על כך. לבסוף, בית המשפט פסק לקבלה פיצוי בסך 15,000 ₪, שכן אי תשלום פיצויי הפיטורים במלואם על ידי רובנר לא נבע מטעות כנה. סכום זה, בצירוף הוצאות משפט בסך 10,000 שקל, ישולם גם הוא על ידי רובנר בתוך 30 יום. קבלת התביעה שכנגד של הנתבעים נלקחה בחשבון בעת קביעת סכום ההוצאות.