ת"א 66892-03-15

תקציר

התובעת, חברה העוסקת בייזום נדל"ן, הגישה תביעה נגד עורך דין בגין לשון הרע לאחר ששלח מכתבים לדיירי מתחם בו קידם התובע פרויקט פינוי בינוי. התובעת טענה כי הנתבע, שלא היה מנוסה בתחום, ניסה לסכל את הפרויקט בכך ששכנע את הדיירים שלא לחתום עם התובעת על חוזים תוך שימוש באמצעים פסולים, וגם לאחר שחתם עם התובעת על הסכם שכר טרחה, המשיך להשמיץ אותה. התובע דרש פיצוי בסך 400,000 ₪. הנתבע הודה כי המכתב לדיירים מהווה לשון הרע, אך טען כי מעשיו מוגנים על פי דין, שכן הוא פעל בתום לב כדי להגן על האינטרסים של לקוחותיו. כמו כן טען לקיזוז בגין מכתב מכפיש לכאורה שנשלח על ידי התובעת. בית המשפט קבע כי פרסומי הנתבע מהווים לשון הרע וכי לנתבע אין כל הגנות על פי החוק. הנתבע לא הציג כל ראיה שתתמוך בטענותיו בדבר התנהגות פלילית, שקרים ואיומים מצד התובע, ומעשיו לא היו סבירים או מידתיים. כמו כן, הנתבע שלח את מכתבי לשון הרע לכל הדיירים במתחם, ולא רק ללקוחותיו. לפיכך, קיבל בית המשפט את תביעת התובע והורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪ וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.