ת"א 42897-07-17

תקציר

רשות הפיתוח, הבעלים הרשום של חלקת אדמה במושב יחיני, תבעה את הנתבעים יעל ונחשון, שהם אם ובנה, בגין הצבת שני מבנים יבילים על הקרקע שלא כדין ושימוש בהם ללא רשות. המבנים, ששימשו למגורים, הוצבו במקום ללא היתר ובניגוד לחוקי התכנון והבנייה. התובעת דרשה את פינויים, את השבת הקרקע למצבה הקודם ואת תשלום דמי השימוש בגין תקופת השימוש הבלתי מורשה. במהלך ההליך התברר כי נחשון אכן הציב את המבנים על הקרקע כשבע שנים לפני הגשת התביעה, והשתמש בהם עם משפחתו עד לעזיבתם בשנת 2016. עם זאת, נחשון המשיך להשתמש במבנים מדי פעם גם לאחר מכן, והמבנים נשרפו כליל בשנת 2023. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי המבנים הוצבו ונעשה בהם שימוש שלא כדין, וכי התובעת רשאית לדרוש את פינויים ואת הפסקת השימוש. עוד נקבע כי הן נחשון והן יעל היו אחראים לשימוש הבלתי מורשה, אף שיעל ניסתה לפנות את המבנים. למרות שפסק לטובת התובעת, בית המשפט הכיר בנסיבות החריגות של המקרה, לרבות בעיותיה הנפשיות של נחשון וגילה המתקדם של יעל, והפעיל את שיקול דעתו לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט להפחית את דמי השימוש. נחשון חויב לשלם 25 אלף שקל ויעל 20 אלף שקל דמי שימוש. בנוסף, נצטוו יעל ונחשון ביחד ולחוד להשיב את הקרקע למצבה הקודם בתוך 60 יום, או לעמוד בפני התובע המבצע את השיקום ולדרוש פיצויים. לבסוף חויבו השניים לשאת בהוצאות המשפט של התובע, ונחשון ואשתו לשעבר, זהבית, חויבו לשפות את יעל בגין הוצאות ההודעה לצד שלישי. השופטת הביעה תקווה כי פסק הדין לא ינתק את הקשר בין האם לבן ועודדה את הצדדים להגיע להסכמה.