רע"א 6863/16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע להליך בוררות מתמשך בין שני צדדים. הבקשה הוגשה על ידי אחד הצדדים, שביקש לסלק את הבורר בשל שיחה שניהל עם עד שלא התייצב לעדות. המבקש טען כי מעשיו של הבורר מצדיקים את פסילתו, שכן הוא יצר קשר עם העד ללא ידיעת הצדדים ודן לגופו של עניין. עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק נגד המבקש, בקובעו כי השיחה הייתה בעלת אופי טכני ואינה מצדיקה את הרחקתו של הבורר. המבקש ערער על החלטה זו, בטענה לטעויות עובדתיות ומשפטיות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לאחר שבחן את טענות הצדדים, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור. השופט קבע כי שיחתו של הבורר עם העד, אף שהתנהלה שלא כדין ללא הסכמת הצדדים, לא העלתה חשש למשוא פנים ולא סיפקה תשתית עובדתית מוצקה להדחתו של הבורר. השופטת הסכימה כי על הבוררים להימנע מפעולות מסוג זה, אך במקרה זה נמצא כי השיחה אינה קשורה להליך הבוררות עצמו. יתר על כן, השופט לא מצא עילה משפטית להבדיל מקרה זה מתקדימים קודמים בעניין הדחת בוררים והגיע למסקנה כי קבלת הערעור לא תשרת את האינטרסים של הצדק. לפיכך, פסק הדין המקורי עמד בעינו, ובקשת רשות הערעור נדחתה ללא צו להוצאות.