ע"א 1866/00
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, ביקשה המערערת סעד הצהרתי בדבר הסכם העברת מניות. בית המשפט דחה את התביעה והורה למערערת לשלם אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין. המערער ערער על החלטה זו וביקש אף הוא את פסילת השופט, תוך שהוא מציין שלוש החלטות כראיה למשוא פנים: סעד שניתן למי שאינו צד, ארכה במעמד צד אחד שניתנה למשיבים, והחלטה על צו ביזיון בית המשפט שנראה כי יש בו כדי להכריע מראש את עמדת המערער. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסילה, והמערער ערער לבית המשפט העליון. השופטת רות אור דחתה את הערעור האחרון, ולא מצאה עילה לפסילה. היא קבעה כי שתי ההחלטות הראשונות היו טעויות פרוצדורליות ולא הצביעו על משוא פנים, ואילו ההחלטה השלישית הייתה אמירה עקרונית על יחסו הכללי של השופט לצווי בית המשפט, מבלי לפגוע לגופו של עניין. המבחן למשוא פנים הוא אובייקטיבי, ולא היה די באי הנוחות של המערער מההחלטות כדי להוכיח משוא פנים. משכך, הערעור נדחה.
חקיקה מקושרת
ע"א 1866/00 אבנר לוי נ' נופי עתיד בע"מ, עליון (1.5.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.