המ"ש 56218-11-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה להארכת הליכים בגין 47 הודעות על תשלום קנסות שנרשמו נגד רכבו של המבקש בגין עבירות חניה ותנועה שונות שבוצעו בין החודשים מאי לספטמבר 2019. המבקש טען כי מעולם לא קיבל את ההודעות ורק לאחרונה נודע לו עליהן, וביקש מבית המשפט להמיר את הדוחות לשם אחר ולבטל או לעכב את ההליכים. עם זאת, המשיב הביא ראיות לכך שההודעות נשלחו לכתובתו המעודכנת של המבקש כפי שנרשמה במשרד הפנים ונמסרו. על פי החוק, על בית המשפט להניח כי ההודעות נמסרו, ואין די בעצם הצהרתו של המבקש כי לא קיבל אותן כדי להפריך חזקה זו. המבקש גם לא הביא כל ראיה או טיעון לגופו של עניין או כל הגנה בדבר ביצוע העבירות, אלא טען כי אדם אחר נהג ברכב. בית המשפט לא מצא סיבה להאמין כי הבקשה לא הוגשה במועד שלא באשמת המבקש וכי לא ניתן להפריך את אחריותו של המבקש כבעל הרכב לעבירות שבוצעו. זאת ועוד, טענת המבקש כי כתובתו בפועל שונה מזו הרשומה במשרד הפנים היא באחריותו בלבד ואינה מסבירה את השיהוי בהגשת הבקשה. לפיכך, הבקשה למשפט מאוחר נדחית, ורואים את המבקש כמי שהורשע ונגזר עליו לשלם את הקנסות המפורטים בהודעות.