ע"פ 1894/14

תקציר

בפסק דין זה מגיע ערכאת הערעור למסקנה כי על החלטתו הראשונית של בית המשפט המחוזי לעמוד, ודוחה את הערעור על עונשו של המערער בגין עבירות תנועה חמורות שבוצעו תוך כדי נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בית המשפט מדגיש כי בדרך כלל הוא נמנע מלהקל בעונשים אלא בהתקיים נסיבות חריגות, שמקרה זה אינו עומד בהן. מעשיו של המערער, שהסתיימו במוות ובמספר פציעות, נחשבים למסוכנים ביותר וחלק ממגמה רחבה ומדאיגה יותר של נהיגה בשכרות הממשיכה להוות סיכון לשלום הציבור למרות המודעות הנרחבת לסכנותיה. בית המשפט מדגיש את החשיבות שבהטלת עונשים מחמירים כדי להרתיע מפני התנהגות דומה, בהתאם לעמדתו ארוכת השנים בנושא. הגם שנלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של המערער, חומרת מעשיו, ובפרט אובדן החיים והסכנה המשמעותית, הצדיקה את עונש המאסר המשמעותי שקיבל. בית המשפט תומך גם בהחלת עונש מאסר על תנאי, ומאשר אותו כראוי בנסיבות העניין, שכן העבירה, למרות שטכנית אינה מתויגת כאלימה, מסכנת חיי אדם מטבעה. בסופו של דבר, בית המשפט אינו מוצא סיבה לשנות את גזר הדין המקורי, ומאזן בין הצורך בענישה לבין תקווה להמשך שיקומו של המערער במהלך מאסרו.